החלטה בתיק ב"ל 6108-09

השאלה העומדת להכרעתנו בתובענה זו בשלב זה הינה האם מתקיימת התשתית העובדתית הנדרשת לשם הכרה בתסמונת התעלה הקרפאלית ממנה סובל התובע בידיו, ככזו שנגרמה בעקבות עבודתו כמחלת מקצוע ולחלופין על פי תורת המיקרוטראומה.

העובדות הצריכות לעניין

1.                  התובע עובד כפועל תברואה משנת 1991 ועד היום, היינו, כעשרים שנים.

2.                  במהלך שנות עבודתו שימש התובע בתפקידים שונים. בתפקידים אלו הפעיל כלים מכניים שונים, פעמים הפעיל כלים מסוג אחד במשך פרקי זמן ממושכים ופעמים עבר מכלי לכלי במהלך יום העבודה או שבוע העבודה - לפי צרכי עבודתו.

3.                  בחמש שנות עבודתו הראשונות עבד התובע כנהג טרקטור קטן מסוג "בובקט" המשמש לפינוי אשפה וניקוי משטחים.

4.                  בחמש השנים שלאחר מכן עבד התובע לסירוגין כמפעיל כלי רכב המכונה "מטאטא מכני" ומיועד לניקוי רחובות העיר.

5.                  במהלך שבע השנים שלאחר מכן עבד התובע בעיקר כנהג משאית לפינוי אשפה וכפועל לפינוי אשפה, לסירוגין ובהתאם לצרכי העבודה.

6.                  בשנת 2008 פנה התובע לנתבע בתביעה להכיר בו כמי שלקה במחלת מקצוע הן בגין הפגיעה בגבו והן בגין הפגיעה בידיו.

7.                  ביום 14/07/08 הכיר הנתבע בתובע כמי שנפגע בגבו במהלך עבודתו והוא הופנה לועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו הרפואית.

8.                  התובע פנה לועדה רפואית לשם קביעת נכותו. הועדה הרפואית הפנתה את התובע למומחית בתחום הנוירולוגיה לשם בחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין הפגיעה בידיו. בחוות דעתה מיום 22/01/09, קבעה הנוירולוגית, ד"ר לילך אפרתי, כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לפגיעה בידיו והמליצה על קביעת נכות בגין פגיעה זו.

9.                  התובע שב לועדה הרפואית אשר קבעה לו נכות בגין הפגיעה בגבו, אך בגין הפגיעה בידיו קבעה הועדה כי הנתבע לא הכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה. עוד קבעה הועדה כי אין קשר בין הפגיעה בידיו של התובע לפגיעה בגבו ועל כן לא קבעה לו נכות בגין פגיעה זו.

10.              בעקבות החלטת הועדה הגיש התובע תביעה חדשה, אותה דחה הנתבע ומכאן התביעה שבפנינו.

טענות הצדדים

11.               התובע טוען כי הפגיעה בידיו יסודה בעבודתו. לדבריו האופן בו היה עליו לבצע את עבודתו במהלך השנים תואם את התשתית העובדתית הנדרשת לשם הכרה בו כמי שלקה במחלת מקצוע או לחלופין כמי שנפגע בעבודתו לפי תורת המיקרוטראומה. התובע מציין כי במהלך עבודתו נהג בכלי רכב בהם נחשף לזעזועים ורטט בכל שעות העבודה. נוסף על כך, במהלך העבודה ביצע תנועות חד-גוניות חוזרות ונשנות בידיו במהלך שעות עבודתו. לדברי התובע היה עליו לבצע פעולות שונות באמצעות ידיו אשר דרשו הפעלת כוח ברמה משתנה פעמים רבות במהלך יום העבודה.

12.              הנתבע סבור כי התשתית העובדתית אותה פירט התובע אינה מתאימה להכרה בו כמי שלקה במחלת מקצוע או במי שנפגע בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

הכרעה

13.              לאחר ששמענו את עדי התובע ולאחר שעיינו בראיות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת לקיומה של מחלת מקצוע. נוסף על כך, נוכחנו כי גם התשתית העובדתית הנדרשת לפי תורת המיקרוטראומה הוכחה על ידי התובע.

14.              מעדותו של התובע עולה כי במהלך כעשר שנות עבודתו הראשונות עבד במשך שנים רבות עם מכשור רוטט אשר הצריך פעולות חוזרות ונשנות, חד-גוניות החוזרות ונשנות ברציפות.

15.              התובע העיד כי בחמש השנים הראשונות בהן עבד כנהג בובקט נחשף לרעידות רבות שנבעו מהפעלת הרכב וכי הפעלתו הייתה באמצעות ידיות הידראוליות. עדותו של התובע לא נסתרה.